החלטה בתיק ה"ת 39875-08-10 - פסקדין

1.         בתאריך 7/8/10, בסמוך לשעה 22.00, נערך חיפוש ע"י צוות שוטרים מתחנת כרמיאל, בבית עסק בשם "פס הכסף", הנמצא ברח' החרושת 5, כרמיאל (להלן: "בית העסק"), שבבעלותו  של המבקש. במהלך החיפוש נתפסו  ע"י השוטרים 11 כונני מחשב,  מסמכים, מודם, כבלים וחלקי  אינטרנט (להלן: "הציוד") וכן סך של כ- 2,600 ש"ח במזומן (להלן: "הכסף").

            המבקש לא נכח במקום בעת עריכת החיפוש  בבית העסק. נכח עובדו, מר דימיטרי אבלמן (להלן: "דימיטרי").

2.         בפניי בקשת המבקש להורות לתחנת משטרת כרמיאל (להלן: "המשיבה") להחזיר לו את הציוד ואת הכסף.

            מעיון  בבקשה עולה כי המבקש  מבסס את בקשתו  על הטיעונים הבאים:

א.         החיפוש בוצע שלא כדין, בהעדר צו חיפוש כמתחייב מהוראות סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט  - 1969 (להלן: "הפקודה") ולכן עצם תפיסת הציוד  והכסף אינה כדין והם מוחזקים ע"י המשיבה בהעדר סמכות.

ב.         תפיסת הציוד והכסף היתה  שלא כדין, זאת משום שלא התגבש אצל השוטרים "יסוד סביר להניח" שהציוד שימש  לארגון או לעריכת משחקים אסורים וכי הכסף התקבל  כתוצאה מארגון משחקים אסורים או מעריכתם, כדרישת סעיף 235  לחוק העונשין,  תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ג.          לגבי חלק הציוד שהינו בגדר "מחשב או דבר המגלם חומר מחשב", נטען כי לא היתה לשוטרים סמכות לתפוס  אותם ללא צו מפורש של ביהמ"ש המתיר  את תפיסתם, ובכל מקרה לא היתה למשיבה הסמכות  להמשיך להחזיק  בהם מעבר ל- 48 שעות, זאת לאור הוראות סעיף 32 (ב) לפקודה.

ד.         החיפוש לא היה חוקי גם בשל אי נוכחותם של 2 עדים שאינם שוטרים, כמתחייב מהוראות  סעיף 26 לפקודה.

ה.         החדירה למחשבים, אם היתה כזו, היתה שלא כדין,  זאת לאור הוראות סעיף 23 א. (ב) לפקודה.

3.         לחילופין עותר המבקש להחזיר לו את הציוד בדרך של "חלופת מעצר" לתפוסים. את הכסף הוא עותר להחזיר לו משום שאין איסור בהחזקתו.

4.         בתגובתה בכתב  לבקשה  מתנגדת המשיבה  להחזרת הציוד  והכסף למבקש, זאת בטענה  כי יש צורך בהמשך  החזקת הציוד  "לצורך השלמת בדיקת המכונות ומתן חוות דעת המומחה" ומשום ש"בכוונת המשטרה לבקש להשמיד את המכונות שנתפסו" ובאשר לכסף שנתפס, יש כוונה לחלטו.

            המשיבה ביקשה לדחות את הטענות שהעלה המבקש בהתייחס לאי חוקיות החיפוש ולאי חוקיות תפיסת הציוד והכסף ובאשר לאי חוקיות המשך החזקתם.

5.         לבקשתי מסרה  לי המשיבה את תיק החקירה לעיון. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ובחנתי אותו היטב, הגעתי למסקנה שאין ממש בטענות המבקש  באשר לאי חוקיות עריכת החיפוש  ותפיסת הציוד והכסף. כפי שעולה מחומר החקירה, לרבות הזכ"דים ודו"חות הפעולה  של השוטרים שנטלו חלק בחיפוש ובתפיסה, השוטר שמקה שמעון (להלן: "שמעון"), נכנס לבית העסק באקראי, באישורו/ הסכמתו של דמיטרי, שהחזיק  במקום באותה עת מטעמו של המבקש, במהלך נסיונו לאתר נהג שביצע עבירת תנועה חמורה ושעל פי החשד נכנס  לבית העסק. משנכנס  לבית העסק הבחין שמעון כי במקום מתקיימים משחקים החשודים כמשחקי מזל, האסורים עפ"י החוק ולכן היתה לשוטרים סמכות לתפוס  את הציוד והכסף, זאת מכח הוראות סעיף 235 (א) לחוק העונשין והם לא נזקקו לצו חיפוש לשם כך. 

עוד עולה מחומר החקירה כי בעת    עריכת החיפוש  ותפיסת הציוד  והכסף נכחו במקום, לכאורה, דמיטרי וכן שני לקוחות,  הה' מאיר גוזלן וניג'ם ניג'ם, מה שסותר את  טענת המבקש כי החיפוש נערך  ללא נוכחותם של 2 עדים שאינם שוטרים.

אני קובע, איפוא,  כי הכניסה לבית העסק, עריכת החיפוש בו ותפיסת הציוד והכסף היו כחוק.

6.         גם לא מצאתי ממש בטענת המבקש  כי תפיסת אותו חלק מהציוד שהינו  בגדר "מחשב  או דבר המגלם חומר מחשב" והמשך החזקתו מעבר ל- 48 שעות הינם בלתי חוקיים, לאור הוראות סעיף 32 (ב)  לפקודה, שכן אני בדעה כי הוראות  סעיף  32 (ב) לפקודה  חלות רק על "מחשב או דבר המגלם חומר מחשב", שנתפסו מכח הוראות הפקודה. הן אינן חלות במקרה שבפניי, בו תפיסת הציוד הייתה מכח הוראות סעיף 235 לחוק העונשין.

זאת ועוד; עסק בו מנהלים, לכאורה, משחקים אסורים, איננו "מוסד" כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. לכן גם אם תפיסת הציוד הייתה מתבצעת במקרה זה מכח הוראות הפקודה, לא הייתה תחולה להוראות סעיף 32 (ב) לגבי הציוד שנתפס.

זאת ועוד, כפי שנקבע בשורה של החלטות ופסקי דין, התכלית של הוראות סעיף 32(ב) הינה להגן על מוסדות התלויים במחשבים שלהם לצורך פעילותם החוקית, כדי למנוע מצב בו תפיסת המחשבים ו/או המשך החזקתם מעבר ל- 48 שעות, ללא צו של בית משפט, תיפגע בפעילות השוטפת, החוקית, של אותם מוסדות. אולם מקום בו משמש המחשב רק, או בעיקר, כאמצעי לביצוע עבירה, כפי שזה לכאורה במקרה שבפניי, אין ליתן ההגנה הנ"ל, שהרי ברור הוא כי המחוקק לא התכוון ליתן הגנה, בהוראת חוק מיוחדת, לגבי תפיסת מחשב והמשך החזקתו בידי המשטרה, כאשר מדובר במחשב המשמש לביצוע עבירות.

             לכן אני דוחה גם את טענתו זו של המבקש.